050-8919719

הרמב"ם חי ופעל לפני כ-800 שנה

והוא היה בקי בחכמת התורה, בפילוסופיה וברפואה השמרנית.
הוא הניח את היסודות לרפואה מתקדמת
שהשפעתה ניכרת עד היום.
הרמב"ם היה בין הרופאים הבודדים
שידע את תורת הצמחים לשימוש בתרופות.
היחיד שידע לטפל הן בנפש והן בגוף ולשלב את שניהם.
וגם היחיד בזמנו שדבר על מחלת הסוכרת ועל גורמיה.
הנה לפניכם אוסף ציטוטים מפי הרמב"ם הנוגעים לרפואה המונעת:

על התזונה הנכונה:

  • ישתדל אדם לאכול רק כשהוא רעב והאיצטומכא נקייה
  • לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחית רבע משביעתו,
    כי השובע גורם למשיכה והתרחבות האיצטומכא - קיבה בעברית עתיקה.
    וכל איבר הנמשך ומתרחב, יתפרקו חיבוריו ויחלשו כוחותיו.
  • אכילה בחיפזון גורמת לגזים וכן מאכלים מסוימים.
    המאריך על שולחנו מאריכין ימיו ושנותיו.
  • לעולם לא ישתה אדם יחד עם המזון, או מיד לאחריו
    מותר לו לשתות מעט מים רק לאחר שהחל המזון להתעכל,
    אפשר למהול בקצת יין זה טוב לעיכול.
  • לעולם לא יאכל אדם ובסיום ארוחתו יבצע מרחץ, משגל, שינה, התעמלות יגעה.
  • לאחר המאכל ראוי שיסתובב קצת באורך ביתו על-מנת שירד האוכל לאיצטומכא.
  • ראשית הנהגת הבריאות – היא רכות הרעי ואיסור לאדם להתאפק ביציאות, שתן ורעי.
    כל המתאפק מביא עליו חולי רע, הבאים אל המח והלב ויחדשו המחשבות הרעות.
    ההתאפקות גורמת למחלות, מזיקה לדרכי העיכול וגורמת לעצירות,
  • אם יאכל אדם מאכלים רעים במידה מועטה לעומת הרבה מאכלים טובים, ינצל מן הנזק.
    ידיעת האדם אם אכל אוכל טוב, לפי רכות הרעי (הצואה)
  • לו הנהיג האדם עצמו כשם שינהיג את בהמתו היה ניצל מחולאים רעים.
  • כל זמן שהאוויר חם מאוד, ימעיט מכמות הארוחה,
    כי העיכול בקיץ חלש מדי כדי להתעכל ע"י החום הטבעי,
    עקב התנגדות החום הטבעי לאוויר החם בחוץ.
    כל זמן שהאוויר קר – יוסיף מכמות האוכל (אכילה מעבר לנדרש)
    כי כל זמן שקר נסתמים נקבי הגוף והעור ונחוץ לחמם את הגוף, ע"י החום הטבעי
    מפני שהמאכל מגביר את החום הטבעי.
  • כל פרי יאכל אך ורק בין הארוחות.
  • הלחם – רק זה העשוי מחיטה מלאה.
  • הבשר – הטוב בבשר הוא בשר הצאן והחלק הקדמי ממנו ומה שמחובר לעצם (שריר)
    הגדי היונק הכי טוב.
    עוף – התרנגולת, היונים והתורים, חלמון ביצת התרנגולת.
  • כל המעוניין לשנות הרגלי התזונה הנכונה והנהגת הבריאות,
    שבו הוא מבטיח כי לא יבוא עליו חולי רע, יעשה את השינוי לאט לאט ובהדרגה.

על הפעילות הגופנית:

  • ההתעמלות היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ודוחה רוב החולאים. ההתעמלות מעלה את חום הגוף הטבעי וכל הדברים המיותרים מהגוף נדחים החוצה דרך הזיעה. עד כדי כך ההתעמלות טובה, אומר הרמב"ם שאם יאכל אדם מאכלים רעים, אבל יעשה התעמלות לא יבוא לידי חולי רע. (כמובן, אם מחלישים את המזגן).
  • הרמב"ם מדבר על התנועה החלשה, החזקה או שילוב שניהם: והיא התנועה הכבדה אשר תשתנה ממנה הנשימה. והתעמלות יותר קשה היא היגיעה, אבל לא להגזים.
  • מתי להתעמל? כל זמן נכון והזמן הטוב שבעתיים הוא בתחילת היום וכן לאחר ריקות האיצטומכא. ואחר ניקוי המותרות. (יפה לקרוא לצואה רעי או מותרות)
  • ואסור להתעמל בחום החזק ובקור החזק.
  • והתעמלות אחר המאכל כולה רעה.

על המתח ועל בריאות הנפש:

  • השאיפה להגיע למותרות אשר קשה להשיגם, גורמת לפגיעה בלב, הדופק מתגבר, הנשימה מתקשה, הלחץ הנפשי עולה ובסה"כ הבריאות מדרדרת.
  • הרוגז והעצבנות יוצרים מתח ומהווים קרקע פוריה למחלות והעלאת רמת הסוכר
  • המדבריות והיערות ואויר הים בריאות לנפש
  • המדבריות והיערות ואויר הים בריאות לנפש
  • שמוע מוזיקה הנעימה לאוזן, לשיר שירים, סיפורים משמחים, צחוק, כל אלה ירחיבו את נפשו ואת ליבו ורוחו.