חִבּוֹת וַאֲהָבוֹת שֶׁאֵינֶנִּי אֲמוּרָה לָחוּשׁ

4 סיפורי שיר והבהרונת

מופע-סדנה מאת: אירית בן צור
לו הייתי

הַחִבָּה שֶׁפָּלְשָׁה

עָבַרְתִּי דִּירוֹת – פַּעַם פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ!
מְכִירָה וּקְנִיָּה, אֵזוֹר חָדָשׁ  הֶחְלַפְתִּי רֹאשׁ.
בַּתַּהֲלִיךְ הַמְרַגֵּשׁ, הַמְּיַגֵּעַ וְהַמַּשְׁמִים
בָּחַרְתִּי שׁוּב וָשׁוּב בְּאוֹתוֹ עוֹרֵךְ הַדִּין.

בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה נִצָּב דֶּלְפֵּק שֶׁבְּיַרְכָּתָיו 
כְּצִיּוּר קַדְמוֹן – שָׁלוֹשׁ מִבְּנוֹתָיו.

חֲתוּמֵי פָּנִים בִּלְבוּשׁ מֻקְפָּד וְשָׁחֹר
עוֹמְדִים אֲנָשִׁים, בְּעִקָּר גְּבָרִים, בְּתוֹר
שֶׁמִשְׂתָּרֵךְ מֵהַדֶּלְפֵּק לְאֹרֶךְ הַקִּיר
וְהַדֹּחַק נוֹגֵס-רוֹמֵס, מְכַלֶּה אֶת הָאֲוִיר.

מִבְּחִינַת הַלְּבוּשׁ: מִלְּבַד רֵעְקְלִים
שֶׁהֵם מִקְטָרְנִים שְׁחוֹרִים וַאֲרֻכִּים
וּגְרֵיטְלִים שֶׁהֵן חֲגוֹרוֹת בַּד רְחָבוֹת,
אֶפְשָׁר לִפְגֹּשׁ שָׁם מִגְבַּעַת קַפְּלוּשׁ
שֶׁמְּאַפְיֶנֶת אֶת חֲסִידוּת  פּוֹלִין,
וְקוֹלְפֵּיְק – שֶׁהוּא כּוֹבַע פַּרְוָתִי גָּבוֹהַּ,
גָּלִיצְיָנִי וְאוּלַי הוּנְגָּרִי – לֹא שָׁחֹר,
הַמְּגַלֶּה לַנּוֹכְחִים שֶׁמְּדֻבָּר באַדְמוֹ"ר.

עַל הַמִּקְטָרְנִים, הַמִּגְבָּעוֹת וְהַקּוֹלְפֶּיְק
מְנַצַחַת בְּיָד רָמָה מִיַּרְכְּתֵי הַדֶּלְפֵּק,
סְטוּדֶנְטִית לְמִשְׁפָּטִים עֲטוּיַת פֵּאָה,
שֶׁפָּנֶיהָ הָעֲדִינוֹת וְעֵינֶיהָ הָעֵרָנִיּוֹת
מְאִירוֹת כִּפְנֵי אָבִיהָ אֶת סִימָנֵי הַשְּׁאֵלוֹת.

הַתַּשְׁלוּם, בְּנִגּוּד לַמְּצֻפֶּה, לֹא דַּל,
אַךְ גָּבְהוֹ דֶּרֶךְ קֶבַע כְּרֶבַע מֵהַמְּקֻבָּל.

לְעוֹלָמוֹ הָלַךְ עוֹרֵךְ הַדִּין, בְּפִסְגַּת חַיָּיו,
אֵיךְ אוּכַל לַשׁוּט מֵעִיר לְעִיר בִּלְעָדָיו?
אִישׁ שִׂיחָה חַיְכָן, סַבְלָנִי וְשָׁנוּן כְּבָרָק,
לֹא אֶשְׁכַּח אֶת מִשְׂרָדוֹ הַדָּחוּק בִּבְנֵי בְּרָק.

קַו יָרוֹק

הִיא פָּלְשָׁה לְחַיַּי בְּחִיּוּךְ וּבִצְחוֹק,
אַךְ הִפְרִיד בֵּינֵינוּ קַו – שֶׁצִּבְעוֹ יָרוֹק.
הִיא עוֹרֶכֶת לְשׁוֹנִית וַאֲנִי הַכּוֹתֶבֶת,
מֵעוֹלָם לֹא עָלִינוּ עַל אוֹתָהּ הָרַכֶּבֶת.

קוֹלָהּ נָעַם לי בְּשִׂיחַת הַהֶכֵּרוּת בַּטֵּלֵפוֹן
וְהִפְקַדְתִּי בְּיָדֶיהָ אֶת סִפְרִי לנִסָּיוֹן.
יְצִירֵי דִּמְיוֹנִי רָטְנוּ, תָּסְסוּ, נִרְתְעוּ מִפָּנֶיהָ:
"זוֹ חֲצִיַּת קַו – נִסְתַּדֵּר בִּלְעָדֶיהָ!"

אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב:
אוֹצַר הַמִּלִּים, הַכֶּלֶב הֶעָזוּב,
הַדַּיָּג הַנָּדִיב, הַדֹּב הָאָהוּב,
אֲפִלּוּ הַהִיפּוֹפּוֹטָם,
כָּל הַדְּמוּיוֹת כֻּלָּן:
הַצְּלִיל, הַשּׁוֹטֵר וְהַזְּבוּב
נִשְׁלְחוּ בְּרֶטֶט עָמֹק
אֶל מֵעֵבֶר לַקַּו הַיָּרוֹק.

בַּעֲדִינוּת וּבְחָכְמָה הִיא צָלְלָה לְעוֹלָמִי,
צִיְּדָה אוֹתִי בְּאֹרֶךְ רוּחַ וּבְיֶדַע לְשׁוֹנִי.
סִמְּנָה בַּעֲנָוָה כָּל אִי בְּהִירוּת אוֹ גִּבּוּב
וְאִפְשְׁרָה לִי לְשַׁנּוֹת לְלֹא סְיָג אֶת הַכָּתוּב.

וְכָךְ בְּחֵן, בְּרֹךְ נָשִׁי, וּבְישֶׁר קַמָּאִי,
הִתְנַחֲלָה הָעוֹרֶכֶת-הַלְּשׁוֹנִית הַחַרְדָּ"לִית 
בִּסְפָרַי, בְּשִׁירַי, בְּנַפְשִׁי וּבִלְבָבִי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

←↑

פִּתְאוֹם גַּעְגּוּעִים

בָּעֵת הַזֹּאת כְּשֶׁהַטִּינָה מְבַעְבַּעַת,
שיר גַּעְגּוּעִים נִצַּת וְחָש
לִמְנַהֶלֶת וּמוֹרוֹת מְתוּקוֹת כִּדְבַשׁ
שֶׁהִזְמִינוּנִי לָשִׁיר, לְשַׂחֵק וְלִרְקֹד
עִם תַּלְמִידֵיהֶן וְתַלְמִידוֹתֵיהֶן
בְּבֵית סֵפֶר חֲרֵדִי מַמְלַכְתִּי בְּאַשְׁדּוֹד.

כְּמִיהָתָן וּמַשְּׂאַת נַפְשָׁן
שֶׁל הָעוֹסְקוֹת בִּמְלָאכָה הָיְתָה:
לְהַטְמִיעַ אֶת הַקְּרִיאָה
דֶרֶךְ מִשְׂחָק שִׁירָה וּתְנוּעָה.

נַפְשִׁי הִתְלַבְּטָה תָּהֲתָה:
מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר?
וְאֵיךְ שָׁם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
אֲחוֹלֵל לְלֹא חַת מַחֲזֶמֶר
וְאַף אֶמְזֹג קֻרְטוֹב שֶׁל בִּדּוּר?

הַאִם חִבּוּר קְצָווֹת שֶׁכְּזֶה יִתָּכֵן?
מִסְתַּבֵּר שֶׁ… כֵּן כֵּן כֵּן כֵּן.

זִכָּרוֹן מָתוֹק וְנִצְחִי

מִקָּצֶה מִתְנַכֵּר וְקִיצוֹנִי 
הַיּוֹשֵׁב בִּשְׁעָרֵינוּ,
נוֹשֵׁב אֵלַי לְפֶתַע
קְצֵה חוּט שֶׁל קֶשֶׁר
שֶׁנִּמְשַׁךְ מִגִּיל רַךְ 
וְעַד הֱיוֹתִי כְּבַת עֶשֶׂר.

הַזִּכָּרוֹן מְבַצְבֵּץ, מַחְשְׁבוֹתַי קוֹרְנוֹת.
2 עַמּוּדִים בְּעִתּוֹן 'יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת'
הֻקְדְּשׁוּ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה
לְ'פֵּרְל הַחֲכָמָה שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ!'

מֵהַכַּתָּבָה שֶׁאֲנִי מַעֲבִירָה
מִדִּירָה לְדִירָה כְּ 60 שָׁנָה,
נִשְׁקֶפֶת אִשָּׁה רַבַּת שָׁנִים
שֶׁבְּבֵיתָהּ, בַּמֶּרְחָב הַצַּר,
לְלֹא קֶשֶׁר לְמִגְזָר וּלְמִגְדָּר,
אֲרוּחָה חַמָּה הֻגְּשָׁה
לְכָל עוֹבֵר אֹרַח וְאֶבְיוֹן
וּבְעֵת הַצֹּרֶךְ – גַּם פִּנָּה לִישֹׁן.

סָבְתָא פֵּרְל שֶׁלִּי שֶׁפָּנֶיהָ וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ
חֲרוּשֵׁי טוּב לֵב וְאֵדֵי בִּשּׁוּלִים,
עוֹטָה שָׁבִיס דַּק וְדָהוּי בַּתְּּמוּנָה
שֶׁצֻּלְּמָה כַּנִּרְאֶה בְּמֵאָה שְׁעָרִים.

מֵעֵת לְעֵת יָצָאנוּ לְמַסָּע אָרֹךְ וַחֲגִיגִי
אִמִּי, שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וְאָנֹכִי.
מִמְּקוֹם מִשְׁכָּנֵנוּ בְּשִׁכּוּן וָתִיקֵי רָמַת גַּן,  
גָלַשְׁנוּ עִם הָרוּחַ – נֶגֶד הַזְּמַן.

לְטוּשׁוֹת מַבָּט טוֹפַפְנוּ בְּנַחַת
בִּשְׁבִילֵי הַשְּׁכוּנָה הַבִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת
לַדִּירֹנֶת שֶׁל הַסָּבְתָא רַבָּא וְהַסַּבָּא…
צֶמֶד חֶמֶד מֵעֲדַת נְטוּרֵי קַרְתָּא.

עַד הַיּוֹם לֹא הִגְדַּרְתִּי
אַף לֹא לְעַצְמִי,
אֶת הַקֶּשֶׁר הַמֵּבִיךְ
לְפֶלֶג אַנְטִי צִיּוֹנִי.
עַכְשָׁיו סִפּוּרִי מְזַנֵּק לָאוֹר
וְלִיבִּי הַנִּפְעָם זוֹרֵחַ!
כִּי אִפְשַׁרְתִּי לָאַהֲבָה לְנַצֵּחַ.

הַחִבָּה שֶׁפָּלְשָׁה

עָבַרְתִּי דִּירוֹת –
פַּעַם, פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ!
מְכִירָה וּקְנִיָּה,
אֵזוֹר חָדָשׁ – הֶחְלַפְתִּי רֹאשׁ.

בַּתַּהֲלִיךְ הַמְרַגֵּשׁ הַמְּיַגֵּעַ וְהַמַּשְׁמִים
בָּחַרְתִּי שׁוּב וָשׁוּב בְּאוֹתוֹ עוֹרֵךְ הַדִּין.
בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה נִצָּב דֶּלְפֵּק שֶׁבְּיַרְכָּתָיו 
כְּצִיּוּר קַדְמוֹן – שָׁלוֹשׁ בְּנוֹתָיו.

חֲתוּמֵי פָּנִים בִּלְבוּשׁ מֻקְפָּד וְשָׁחֹר
עוֹמְדִים אֲנָשִׁים, בְּעִקָּר גְּבָרִים, בְּתוֹר
שֶׁמִשְׂתָּרֵךְ מֵהַדֶּלְפֵּק לְאֹרֶךְ הַקִּיר
וְהַדֹּחַק נוֹגֵס-רוֹמֵס, מְכַלֶּה אֶת הָאֲוִיר.

מִבְּחִינַת הַלְּבוּשׁ: מִלְּבַד רֵעְקְלִים
שֶׁהֵם מִקְטָרְנִים שְׁחוֹרִים וַאֲרֻכִּים
וּגְרֵיטְלִים שֶׁהֵן חֲגוֹרוֹת בַּד רְחָבוֹת,
אֶפְשָׁר לִפְגֹּשׁ שָׁם מִגְבַּעַת קַפְּלוּשׁ
שֶׁמְּאַפְיֶנֶת אֶת חֲסִידוּת  פּוֹלִין,
וְקוֹלְפֵּיְק – שֶׁהוּא כּוֹבַע פַּרְוָתִי גָּבוֹהַּ,
גָּלִיצְיָנִי וְאוּלַי הוּנְגָּרִי – לֹא שָׁחֹר,
הַמְּגַלֶּה לַנּוֹכְחִים שֶׁמְּדֻבָּר באַדְמוֹ"ר.

עַל הַמִּקְטָרְנִים, הַמִּגְבָּעוֹת וְהַקּוֹלְפֶּיְק
מְנַצַחַת בְּיָד רָמָה מִיַּרְכְּתֵי הַדֶּלְפֵּק,
סְטוּדֶנְטִית לְמִשְׁפָּטִים עֲטוּיַת פֵּאָה,
שֶׁפָּנֶיהָ הָעֲדִינוֹת וְעֵינֶיהָ הָעֵרָנִיּוֹת
מְאִירוֹת כִּפְנֵי אָבִיהָ אֶת סִימָנֵי הַשְּׁאֵלוֹת.

הַתַּשְׁלוּם, בְּנִגּוּד לַמְּצֻפֶּה, לֹא דַּל,
אַךְ גָּבְהוֹ דֶּרֶךְ קֶבַע כְּרֶבַע מֵהַמְּקֻבָּל.

לְעוֹלָמוֹ הָלַךְ עוֹרֵךְ הַדִּין, בְּפִסְגַּת חַיָּיו,
אֵיךְ אוּכַל לַשׁוּט מֵעִיר לְעִיר בִּלְעָדָיו?
אִישׁ שִׂיחָה חַיְכָן, סַבְלָנִי וְשָׁנוּן כְּבָרָק,
לֹא אֶשְׁכַּח אֶת מִשְׂרָדוֹ הַדָּחוּק בִּבְנֵי בְּרָק.

קַו יָרוֹק

הִיא פָּלְשָׁה לְחַיַּי בְּחִיּוּךְ וּבִצְחוֹק,
אַךְ הִפְרִיד בֵּינֵינוּ קַו – שֶׁצִּבְעוֹ יָרוֹק.
הִיא עוֹרֶכֶת לְשׁוֹנִית וַאֲנִי הַכּוֹתֶבֶת,
מֵעוֹלָם לֹא עָלִינוּ עַל אוֹתָהּ הָרַכֶּבֶת.

קוֹלָהּ נָעַם לי בְּשִׂיחַת הַהֶכֵּרוּת בַּטֵּלֵפוֹן
וְהִפְקַדְתִּי בְּיָדֶיהָ אֶת סִפְרִי לנִסָּיוֹן.
יְצִירֵי דִּמְיוֹנִי רָטְנוּ, תָּסְסוּ, נִרְתְעוּ מִפָּנֶיהָ:
"זוֹ חֲצִיַּת קַו – נִסְתַּדֵּר בִּלְעָדֶיהָ!"

אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב:
אוֹצַר הַמִּלִּים, הַכֶּלֶב הֶעָזוּב,
הַדַּיָּג הַנָּדִיב, הַדֹּב הָאָהוּב,
אֲפִלּוּ הַהִיפּוֹפּוֹטָם,
כָּל הַדְּמוּיוֹת כֻּלָּן:
הַצְּלִיל, הַשּׁוֹטֵר וְהַזְּבוּב
נִשְׁלְחוּ בְּרֶטֶט עָמֹק
אֶל מֵעֵבֶר לַקַּו הַיָּרֹק.

בַּעֲדִינוּת וּבְחָכְמָה הִיא צָלְלָה לְעוֹלָמִי,
צִיְּדָה אוֹתִי בְּאֹרֶךְ רוּחַ וּבְיֶדַע לְשׁוֹנִי.
סִמְּנָה בַּעֲנָוָה כָּל אִי בְּהִירוּת אוֹ גִּבּוּב
וְאִפְשְׁרָה לִי לְשַׁנּוֹת לְלֹא סְיָג אֶת הַכָּתוּב.

וְכָךְ בְּחֵן, בְּרֹךְ נָשִׁי, וּבְישֶׁר קַמָּאִי,
הִתְנַחֲלָה הָעוֹרֶכֶת-הַלְּשׁוֹנִית הַחַרְדָּ"לִית
בִּסְפָרַי, בְּשִׁירַי, בְּנַפְשִׁי וּבִלְבָבִי.

פִּתְאוֹם גַּעְגּוּעִים

בָּעֵת הַזֹּאת כְּשֶׁהַטִּינָה מְבַעְבַּעַת,
שיר גַּעְגּוּעִים נִצַּת וְחָש
לִמְנַהֶלֶת וּמוֹרוֹת מְתוּקוֹת כִּדְבַשׁ
שֶׁהִזְמִינוּנִי לָשִׁיר, לְשַׂחֵק וְלִרְקֹד
עִם תַּלְמִידֵיהֶן וְתַלְמִידוֹתֵיהֶן
בְּבֵית סֵפֶר חֲרֵדִי מַמְלַכְתִּי בְּאַשְׁדּוֹד.

כְּמִיהָתָן וּמַשְּׂאַת נַפְשָׁן
שֶׁל הָעוֹסְקוֹת בִּמְלָאכָה הָיְתָה:
לְהַטְמִיעַ אֶת הַקְּרִיאָה
דֶרֶךְ מִשְׂחָק שִׁירָה וּתְנוּעָה.

נַפְשִׁי הִתְלַבְּטָה תָּהֲתָה:
מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר?
וְאֵיךְ שָׁם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
אֲחוֹלֵל לְלֹא חַת מַחֲזֶמֶר
וְאַף אֶמְזֹג קֻרְטוֹב שֶׁל בִּדּוּר?

הַאִם חִבּוּר קְצָווֹת שֶׁכְּזֶה יִתָּכֵן?
מִסְתַּבֵּר שֶׁ… כֵּן כֵּן כֵּן כֵּן.

זִכָּרוֹן מָתוֹק וְנִצְחִי

מִקָּצֶה מִתְנַכֵּר וְקִיצוֹנִי 
הַיּוֹשֵׁב בִּשְׁעָרֵינוּ,
נוֹשֵׁב אֵלַי לְפֶתַע
קְצֵה חוּט שֶׁל קֶשֶׁר
שֶׁנִּמְשַׁךְ מִגִּיל רַךְ 
וְעַד הֱיוֹתִי כְּבַת עֶשֶׂר.

הַזִּכָּרוֹן מְבַצְבֵּץ, מַחְשְׁבוֹתַי קוֹרְנוֹת.
2 עַמּוּדִים בְּעִתּוֹן 'יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת'
הֻקְדְּשׁוּ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה
לְ'פֵּרְל הַחֲכָמָה שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ!'

מֵהַכַּתָּבָה שֶׁאֲנִי מַעֲבִירָה
מִדִּירָה לְדִירָה כְּ 60 שָׁנָה,
נִשְׁקֶפֶת אִשָּׁה רַבַּת שָׁנִים
שֶׁבְּבֵיתָהּ, בַּמֶּרְחָב הַצַּר,
לְלֹא קֶשֶׁר לְמִגְזָר וּלְמִגְדָּר,
אֲרוּחָה חַמָּה הֻגְּשָׁה
לְכָל עוֹבֵר אֹרַח וְאֶבְיוֹן
וּבְעֵת הַצֹּרֶךְ – גַּם פִּנָּה לִישֹׁן.

סָבְתָא פֵּרְל שֶׁלִּי שֶׁפָּנֶיהָ וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ
חֲרוּשֵׁי טוּב לֵב וְאֵדֵי בִּשּׁוּלִים,
עוֹטָה שָׁבִיס דַּק וְדָהוּי בַּתְּּמוּנָה
שֶׁצֻּלְּמָה כַּנִּרְאֶה בְּמֵאָה שְׁעָרִים.

מֵעֵת לְעֵת יָצָאנוּ לְמַסָּע אָרֹךְ וַחֲגִיגִי
אִמִּי, שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וְאָנֹכִי.
מִמְּקוֹם מִשְׁכָּנֵנוּ בְּשִׁכּוּן וָתִיקֵי רָמַת גַּן,  
גָלַשְׁנוּ עִם הָרוּחַ – נֶגֶד הַזְּמַן.

לְטוּשׁוֹת מַבָּט טוֹפַפְנוּ בְּנַחַת
בִּשְׁבִילֵי הַשְּׁכוּנָה הַבִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת
לַדִּירֹנֶת שֶׁל הַסָּבְתָא רַבָּא וְהַסַּבָּא…
צֶמֶד חֶמֶד מֵעֲדַת נְטוּרֵי קַרְתָּא.

עַד הַיּוֹם לֹא הִגְדַּרְתִּי
אַף לֹא לְעַצְמִי,
אֶת הַקֶּשֶׁר הַמֵּבִיךְ
לְפֶלֶג אַנְטִי צִיּוֹנִי.
עַכְשָׁיו סִפּוּרִי מְזַנֵּק לָאוֹר
וְלִיבִּי הַנִּפְעָם זוֹרֵחַ!
כִּי אִפְשַׁרְתִּי לָאַהֲבָה לְנַצֵּחַ.