בְּהַצְלָחָה

אִם הַנַּעַל לוֹחֶצֶת,
אַתָּה חוֹלֵץ.
רָצוּי כָּךְ לִנְהֹג
כְּשֶׁהַמַּצָּב קְצָת לוֹחֵץ,
כֵּן זֶה מָה שֶׁמֻּמְלָץ
אֶת הַלַּחַץ לְחַלֵּץ.

וּלְעֶזְרַת אֲחֵרִים…
לְהֵחָלֵץ,
אַל תִּלָּחֵץ!

חַלֵּץ עֲצָמוֹת,
חַלֵּץ אֵבָרִים,
שְׁכַב עַל מַחְצֶלֶת
אֱכֹל חֲצִילִים,
הָיָה חָלוּץ בְּחִלּוּץ לְחָצִים.

אָז צְלַח בְּהַצְלָחָה
אֶת צְלוֹחִית הַחַיִּים!